כאשר אומרים מו"ל למוסיקה למה מתכוונים?
התואר "מוציא לאור" (מו"ל) הוא תואר עתיק יומין, שמקורו בתעשיית הדפוס שהוציאה לאור חוברות תווים של מוסיקה קלאסית פופולארית.

תפקידו הקלאסי של המו"ל היה לקחת את התווים של המוסיקה, להעביר אותם לדפוס, להפיץ את החוברות ולשלם ליוצר את חלקו ברווחים ממכירת חוברות התווים.

ההתפתחות הטכנולוגית הביאה לשינויים רבים בתעשייה זו. היום התפקיד של המו"ל הוא לעשות את הדברים הבאים:
* לקדם את היצירות - להציע חומרים לאומנים מבצעים, לנסות להכניס את היצירות לסרטים או הפקות טלוויזיה, או לפרסומות בטלוויזיה. לנסות למכור את היצירות למבצעים בחו"ל.
* לאסוף ליוצר תמלוגים על היצירות מחו"ל במידה והיצירות יצאו לאור בחו"ל.
* לרשום את הזכויות של היוצר באגודה האוספת את התמלוגים בעבור השימוש ביצירות (אקו"ם בישראל) על מנת להבטיח את זכויותיו של היוצר ביצירה.
* לערוך מעקב אחרי התשלומים שהאגודה מבצעת ליוצר ולדאוג לתיקון טעויות במידה ואלו קיימות.
* לתת ייעוץ ליוצר בתחומים שונים.

מי נכנס לקטגוריה של יוצר?
* מלחין - אדם שכותב מוסיקה מסוג כל שהוא לכל צורך שהוא: הצגה, מצגת מולטימדיה, פס קול לסרט, תוכנית טלוויזיה, פרומו, כותר מולטימדיה, פרסומות וכמובן מוסיקה לשירים או יצירות קלאסיות.
* תמלילן - אדם שכותב מילים בין אם הם רק שירה או שירה שמושרת בכל אחת מהקטגוריות להן כותב המלחים מוסיקה.
* מעבד - אדם שיצר עיבוד מוסיקאלי למוסיקה שנכתבה על ידי המלחין.
* מפיק מוזיקאלי - היום בחו"ל נהוג שמפיק מוסיקאלי דואג לקבלת זכויות בשירים על מנת לקבל תמלוגים מההכנסות של השירים. בישראל העניין תלוי בהתקשרות בין המפיק ליוצר / חברת התקליטים.
כותבי מחזות ותסריטים לסרטים / תוכניות טלוויזיה / פרסומות* מחזאי/תסריטאי/קופירייטר

מהן הזכויות שמגיעות ליוצרים עבור השימוש ביצירות שלהם?
הזכויות מתחלקות לשתי קבוצות. הראשונה היא של זכויות יוצרים של היצירה:
הזכות המכאנית - לכל יוצר מגיע תשלום עבור כל עותק שנעשה מהיצירה שלו. העותק יכול להעשות בכל מיני צורות: עותק של התווים/מילים של היצירה, עותק של הביצוע של היצירה (בין על תקליטור, קלטת וידאו, כותר מולטימדיה) או אפילו עותק של היצירה בדמות צלצול טלפון נייד.
זכות הביצוע הפומבי - בכל פעם שמושמעת היצירה מגיע ליוצר לקבל תשלום בעבורה. תחנות שידור על כל סוגיהן סכומי כסף ניכרים עבור השידור של היצירות משלמות המוסיקאליות. באותו תשלום חייבים גם בתי עסק שמשמיעים מוסיקה (מסעדות, פאבים, אולמות חתונה, רשתות שיווק וכדומה) מקומות שבהן נערכות הופעות או תערוכות, ואפילו בתי עסק שמשמיעים מוסיקה במרכזיות בזמן ההמתנה.
זכות הסינכוניזציה - מילה קשה ששווה הרבה מאוד כסף. זוהי הזכות לקחת את היצירה ולשלב אותה במוצר אחר – תוכנית מולטי מדיה לטלוויזיה, סרט, פרסומות, קלטת וידאו או מוצר שמקבל ערך מוסף בעקבות השילוב של היצירה בתוכו. חברות הטלפונים הניידים משלמות כסף בעבור כל הורדה של צליל חיוג על פי מוסיקה מוכרת. האפשרויות הן בלתי מוגבלות  להגיע לעשרות אלפי דולרים (תלוי ביצירה ובשימוש שנעשה בה) והתמורה יכול

הקבוצה השניה כוללת את הזכויות הבאות:
זכות הקלטה (Master Right ) - הזכות להשתמש בהקלטה של יצירה במסגרת כל שהיא וכן הזכות לייצר עותקים מההקלטה ולשלב אותה במוצר אחר או למכור עותקים ממנה.
זכות מבצעים - הזכות של מבצע כל שהוא של יצירה (בין אם שירה או נגינה) לקבל תמלוגים עבור שידור או השמעה פומבית של היצירות.